התפתחות בקצב שהמין האנושי לא הכיר עד כה

זן חדש של אדם ייוולד, בני האדם יפעלו וייצרו על ידי כוח המחשבה, תוחלת החיים תגיע ל-130 שנה, אנשים ישודרו בשבריר שניה ממקום למקום ומדינת ישראל תתמודד עם מלחמות ואתגרים קשים ב-50 השנים הקרובות. פרופ' דוד פסיג, מבכירי חוקרי העתיד בארץ, העומד בראש החוג לטכנולוגיות תקשורת והמעבדה למציאות מדומה באוניברסיטת "בר אילן", בריאיון מדעי מרתק על פריצת גבולות היכולות האנושיות, על עתיד בו המציאות תעלה על כל מדע בדיוני ועל האדם שעושה דרכו אל עבר השלמות הקוסמית:


זן חדש של בן אדם נוצר בכדור הארץ, שייצר ויפעל על פי כוח המחשבה, יחיה עד גיל 130 וינפץ את מושגי המרחב והזמן המקובלים היום. לגבי מדינת ישראל? היא הולכת ומתחזקת אך לא לפני שתעמוד בפני מלחמות ואתגרים לא פשוטים במהלך 50 השנים הקרובות. כל אלה ועוד שתקראו פה בהמשך אינן תחזיות של מגדי עתידות או ספקולציות שנשענות על סרטי המדע הבדיוני אלא ממצאי חקר המדע בכבודו ובעצמו.

פרופ' פסיג, עתידן, הינו ראש החוג לטכנולוגיות תקשורת וראש המעבדה למציאות מדומה באוניברסיטת "בר אילן". את הדוקטורט שלו עשה באוניברסיטת מינסוטה בארה"ב, וכיום הוא האדם היחיד במדינת ישראל שמחזיק בדוקטורט בחקר העתיד.
הוא חבר
באיגוד האמריקאי לחקר העתיד  מונה כ-35 אלף אנשי מקצוע העוסקים בתחום, חבר במועצה הלאומית למחקר ופיתוח ובעבר גם שימש כיועץ לנציב הדורות הבאים בכנסת ישראל.

הוא הוציא לאור שני ספרים החושפים את מגמות העתיד, "צופן העתיד" ו-"2048" (הוצאת "ידיעות ספרים"), 
ובקרוב עומד לצאת לאור ספר נוסף שלו.
פרופ' פסיג מסביר: "אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שיש היגיון במערכות. לא תמיד אנחנו מבינים את ההיגיון אבל אנחנו מחפשים את הדפוסים. דפוס והיגיון הם שני דברים שונים. ברגע שאנחנו מוצאים היגיון שמתאר מערכת כלשהיא אנחנו מתקפים את ההיגיון הזה ומכניסים אותו לתוך מודל. בעזרת המודלים אנחנו מנסים להבין את השלב הבא בכל תחום שהוא. אין כמעט נושא שאין עליו ספרות בלתי רגילה בחקר העתיד. יש אנשים העוסקים בכלכלה עתידית, בדתות עתידיות, בסגנונות חיים וערכים עתידיים ועוד. אני בעיקר עוסק בטכנולוגיות עתידיות וההשלכות שלהן על מגוון מעגלים, ממעגלים של קוגניציה, דרך כלכלה וכלה ביחסים בינלאומיים ומלחמות עתידיות".

אז מה צופן לנו העתיד ?
זוהי שאלה גדולה שהתשובה המדעית עליה גדולה עוד יותר, שכן היא נושאת עשרות ומאות שנות מחקר שבדקו את התפתחות האנושות כולה, ודי בסדר גודל כזה כדי להבין את מורכבות השינויים, התמורות והמגמות המתרחשות בקרב בני האדם.


"אנחנו היום מסוגלים למדוד את הקצב בו השינויים מתרחשים. יש לנו נוסחאות מתמטיות בעזרתן אנחנו מודדים את הקצב של ההתפתחות הטכנולוגית, המדעית והתמורות החברתיות. ברור לכולם שנכנסנו לעקומה מעריכית, כלומר הקצב נעשה יותר ויותר מואץ. לדוגמה, בתחילת המאה הקודמת קצב ההכפלה של המידע שהמין האנושי הפיק היה כל 80 שנה, כלומר – כל 80 שנה הכפלנו את המידע שהמין האנושי הפיק: מדע, כלכלה, חברה, היסטוריה ועוד. לפני 20 שנה הוא ירד ל-15 – כל 15 שנה הכפלנו את המידע, לפני עשר שנים – כל 7 שנים הכפלנו את המידע ונכון לעכשיו – כל שנה וחצי מוכפל המידע שהמין האנושי שמייצר. בעוד עשרים שנה – כל 3 שבועות עד חודש וחצי. זה הקצב".

בחמישים השנים האחרונות האיי קיו בעולם עלה בממוצע ב-17 אחוז, והוא הולך וגדל. כלומר, זוג הורים שמביא היום ילד לעולם, הילד הזה אוטומטית בעל מנת משכל גבוהה ב-17 אחוז מזו של הוריו, לכן לא מומלץ שההורים יריבו ביניהם על מהיכן שאב הילד את חכמתו. מי שגילה את הנתון הזה הוא פרופ' ג'יימס פלין מניו זילנד, מומחה לחקר האינטליגנציה, שלקח לו חמישים שנה להוכיח את הנתון הזה מדעית. זה נקרא: 'Flynn Effect' (אפקט פלין). במעבדה שלי אני משתמש בטכנולוגיות כדי להאיץ את תהליך שיפור האיי קיו בקרב אוכלוסיות שונות, כי אני טוען שאפשר לשפר ולהאיץ, לא צריך לחכות חמישים שנה

"יש לכך משמעויות מרחיקות לכת מבחינה חברתית: הסמכות של המבוגר התעררה. היום הילדים יכולים לדעת ולהסביר למבוגרים דברים שהם אינם יודעים. בהיסטוריה, ככל הידוע לנו, לא היה מצב כזה, תמיד המבוגרים ידעו והבינו יותר. קיימות היום דילמות: מה מלמדים במסגרות החינוך וההשכלה, מהגיל הרך ועד לאוניברסיטה? משהו פה צריך להשתנות. אנחנו בדיסוננס טוטאלי. זו תחושה של חוסר אונים וחוסר כבוד מול מערכות".

לדברי פרופ' פסיג, הטכנולוגיה הפכה לכלי רב עוצמה עד כדי כך שחיינו תלויים בה. "הטכנולוגיות מאפשרות לנו בפעם הראשונה לאגור את המידע של הקולקטיב, לעבד אותו בלעדינו, לארגן אותו בלעדינו ולייצר ממנו תבונה חדשה בלעדינו. כלומר, הכלים שלנו הופכים להיות לא כלים בידינו אלא כלים שיש להם חיות עצמאית, שזה הדבר המשמעותי. כבר היום, ללא המכשירים שפיתחנו, אנחנו יכולים להיכחד. כלומר, אם לכלים הטכנולוגיים האלה יקרה משהו, אנחנו עלולים להיכחד".

האדם אמנם התפתח בקצב מטורף אבל היום הוא מוצא את עצמו מול מסגרות חיצוניות בלתי מתפתחות: שלטון, כלכלה, חינוך ועוד. איך המדע מסביר את זה?
"יש חוסר סינכרון בין ההתפתחות האנושית לבין ההתפתחות של המערכות האנושיות. כל המערכות – הפוליטיות, החברתיות, הגיאופוליטיות – מתקשות לעמוד בקצב ההתפתחות. המסגרות כיום מארגנות אותנו אך הן גם מעכבות את ההתפתחות שלנו.

"תמיד יש שלב של אבולוציה, של מהפכה, כנגד המסגרות: מסגרות דתיות, פוליטיות, קהילתיות וכו'. באבולוציה כל הזמן המערכות מאחרות את ההתפתחות, מלבד כמה מנגנונים שהחברה האנושית פיתחה שמקדמים אותה כמו האומנות והמדע. המנגנונים הפוליטיים, החברתיים והכלכליים תמיד שואפים לשמר את האיזון הקיים. המנגנונים של מוסדות המדינה מאבדים את היכולת שלהם להבין את המתרחש ולתת את הפתרונות, לכן נוצרת מחאה".

"אנחנו פורצים את המרחב והזמן"
האנושות כבר השתנתה ומשתנה בכל רגע נתון, אך על פי המדע, זו רק ההתחלה. למעשה, נוצר פה זן חדש של אדם, כזה שיעמדו לרשותו יכולות אנושיות שנכון לעכשיו עשויות להיות בגדר בלתי נתפסות. אותן יכולות שמוגדרות בפינו כיום כ"על טבעיות", בעתיד יהיו חלק מטבע האדם. 

"יש הטוענים שזן בני האדם, ה'הומו ספיאנס', נמצא בסוף דרכו באבולוציה, שזה אומר שנוצר זן חדש של בני אדם: הרבה יותר חכם, בעל פיזיולוגיה שונה ותוחלת חייו הרבה יותר גדולה. לילדים שלנו יש סיכוי לחיות עד גיל 120 ואף 130, כלומר לחיות עד אמצע המאה הבאה".

"זה בן אדם שונה – חיי הזוגיות שלו יהיו שונים, חיי החברה שלו, מרכיבי האישיות שלו. אנחנו היום מתהלכים עם זיכרון פעיל של 40 – 50 שנה בממוצע. הרי, עד גיל 20 אנחנו לא זוכרים כלום ומגיל 70 אנחנו מפסיקים לזכור, כלומר חמישים השנים הקיימות מעצבות את האישיות, את הגישות הפוליטיות, הזיכרון הארגוני והאישי ועוד. 'אנחנו' זה חמישים שנה. אם ה'אנחנו' יהפוך להיות 100 שנה – נחסוך אחרת, נשמור על קשרים אחרת, נייצר רשתות חברתיות אחרות,. אם היום לאדם הממוצע יש 300 – 500 חברים בהקצנה, כשאדם יחיה 130 שנה יהיו לו 1,000 חברים, כשהמשמעות של זה היא: קשרים כלכליים, תבונה, התפתחות ועוד".

מקורות:    1

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

פרסומת גולג 2

רשומות פופולריות222