מכתב מאם לבתה - סיפורים מהחיים
ילדתי היקרה, ביום שתבחיני כי אני מזדקנת לך מול העיניים, בקשה לי אלייך: אנא תהיי סבלנית, אבל הכי חשוב, תנסי להבין מה עובר עליי...אם כאשר אנו מדברות אני חוזרת על אותו משפט, אלף פעם, אל תפריעי לי באמצע ותגידי: "אמרת את אותו הדבר, לפני דקה", רק תקשיבי, בבקשה.
תנסי לזכור את הזמנים כשהיית קטנה וקראתי לך את אותו הסיפור לפני השינה, לילה אחרי לילה שוב ושוב, עד שנרדמת ברכות.
אם אני לא מוכנה להתקלח, אל תכעסי ואל תנסי להביך אותי, תנסי לזכור, את הימים בילדותך שרצתי אחרייך, בניסיונות נואשים להכניס אותך לאמבטיה. כשתראי כמה בורה אני בכל הקשור לנפלאות הטכנולוגיה, תני לי זמן ללמוד, ואל תסתכלי עליי במבט הזה. זכרי, מתוקה שלי, את הימים בהם לימדתי אותך בסבלנות לאכול עם סכין ומזלג, להתלבש יפה, לסדר את השיער ולהתמודד עם משברים בחיים מדי יום. אבל הכי חשוב, ביום שתבחיני כי אני מזדקנת, התאזרי בסבלנות, ובעיקר תנסי בעיקר להבין מה עובר עליי.
אם לעיתים תכופות אני מאבדת את אותך במהלך שיחות שאנו מקיימים, תני לי את הזמן לזכור, ואם אני לא מצליחה, אל תהיי עצבנית, חסרת סבלנות, או יהירה. דעי בליבך, כי הדבר החשוב ביותר עבורי הוא להיות איתך. וכאשר רגליי הזקנות והעייפות לא יניחו לי לזוז במהירות כמו בעבר, הושיטי את ידך באותה הדרך, שנתתי לך כשהלכת לראשונה. כאשר יבואו ימים אלה, אל תרגישי עצובה, רק תהיי איתי, ותביני אותי, בזמן שאני מגיעה לסוף החיים שלי באהבה. אני אוקיר ואודה לך על הזמן שבילית במחיצתי, על האושר והשמחה המשותפת. עם חיוך גדול ואהבה עצומה שתמיד הייתה לי בשבילך, אני רק רוצה להגיד, אני אוהבת אותך. מוסר השכל – תאהבו את הוריכם, תחבקו אותם, תתמכו בהם!
הם זקוקים לאהבתכם כפי שאתם הייתם זקוקים לה בילדותכם!
