20 מיליון ש"ח - לזיהום נחלים ומי תהום

4 שאלות שהתעוררו בנו למקרא הידיעה ב"דה מארקר" על המימון הציבורי הנדיב (20 מליון ש"ח) שהענקנו לאחרונה מהקופה הציבורית להקמת בריכות מתועשות לפיטום דגים בנגב:
1. כיצד מעניקה המדינה 20 מיליון ש"ח
מכספי ציבור
לתעשייה שכבר כיום מבזבזת כמויות מים אדירות ובמקביל מזהמות נחלים ומי תהום יותר מכל תעשייה אחרת? כיצד מעודדת המדינה ענף שכרוך למעשה ב"ייצוא מים" בהיקפים עצומים?
סלמון אטלנטי (צעיר), אחד המינים המנוצלים ביותר והמוכרים ביותר למחקר הרווחה. (צילום: E. Peter Steenstra/USFWS)
2. החברה מצהירה שתשתמש במי הבריכות להשקיית מטעי זיתים בנגב. יהיה מעניין לבדוק התחייבות זו, שכן פלט מי הבריכות המוכר בישראל מזוהם בחומרי הדברה, תרופות ופסולת אורגנית עד כדי סיכון חמור לקרקע ולמי התהום.

3. הדגים "יגדלו בבריכות גדולות בתנאי מחיה אופטימליים". האם ב"אופטימיליים" הכוונה לנפח מחיה של 2 בקבוקי שתייה, מחסור תמידי בחמצן והתעוורות אטית מחומרי ההדברה המוכנסים למים להפחתת הטפילים המשגשגים בתנאי הצפיפות?
 עובדות על בריכות דגים

4. גידול דגים בבריכות ביבשה מוצג כהיענות להתרעת האו"ם בנוגע להידלדלות הדגים בטבע. אך במה מתכוונים להאכיל את הדגים בנגב (מלבד צואת עופות כמקובל)? יש לזכור ש"תעשיות גידול הדגים אחראיות לכ-68.2% מהצריכה העולמית של קמח דגים, ולכ-88.5% מהצריכה העולמית של שמן דגים, המיוצרים שניהם בעיקר מדגים הנתפסים בים הפתוח, ולעתים קרובות נידוגים בקצב הגבוה הרבה

יותר מיכולת ההתחדשות של האוכלוסייה."
פגיעת כלובי דגים בסביבה
? אז מה עושים
:מאת אנונימוס לזכויות בעלי-חיים

: זו שאלה טובה, שגם אנחנו מנסים לענות עליה. הדבר היחיד שבוודאות יעיל הוא לעודד חרם על מוצרי דגים... מעבר לכך, היכולת שלנו לפעול בנושא כארגון להגנת בעלי חיים מוגבלת (למרות שעקרונית חוק צער בעלי חיים חל על דגים בדיוק כמו על חתולים). עמותת צלול, שמודאגת (בצדק רב) מזיהום המים הקשה שגורמות בריכות דגים בישראל מעודדת את הממשלה לתת מענקים של עד 100 מיליון ש"ח לבעלי הבריכות כדי שיקימו מתקנים לטיהור חלקי 
של פלט הבריכות. רפורמה כזאת כנראה תתרחש בשנים הקרובות במימון ציבורי כבד,ואם כן אנו מקווים שלפחות תכלול התיישרות עם 
סטנדרטים כלליים המקובלים במדינות מפותחות

חקיקה לרווחת דגים - אנונימוס לזכויות בעלי חיים

פרסומת גולג 2

רשומות פופולריות222