מדענים עולמיים לאנושות - אזהרה חשובה
מבוא
בני האדם ועולם הטבע עומדים להתנגש. פעולותיהם של בני האדם גורמות נזק חמור, ולעתים בלתי הפיך, לסביבה ולמשאביה החיוניים. בהעדר בקרה, רבים מהנהלים העכשוויים שלנו מסכנים בצורה רצינית את העתיד שאנו מייחלים לחברה האנושית ולממלכות הצומח והחי, ועלולים לשנות את עולם החי עד כדי אי יכולת לשמר את חיינו כפי שאנו מכירים אותם. שינויים יסודיים נחוצים כדי למנוע את ההתנגשות שעתידה להתרחש כתוצאה ממסלול הנוכחי שלנו.
הסביבה
הסביבה סובלת מלחץ גורלי:
אטמוספרה
ריקון האוזון בסטרטוספרה מאיים עלינו בקרינה אולטרה-סגול מוגברת על פני השטח של כדור הארץ, דבר העשוי להזיק או להמית צורות חיים רבות. זיהום אויר בסמוך לקומת קרקע, ומשקעי חומצות, כבר גורמים נזק נרחב לבני אדם, יערות ויבול.
משאבים
ניצול בלתי מרוסן של אספקת מים מתכלים מסכן את ייצור המזון ומערכות אנושיות חיוניות אחרות. דרישות כבדות על מי העולם הובילו למחסורים חמורים ב-80 מדינות לפחות, המכילות כארבעים אחוז מאוכלוסיית העולם. זיהום נחלים, אגמים ומי קרקע אף הוא מגביל את האספקה.
אוקיאנוסים
קיים לחץ הרסני על האוקיאנוסים, בייחוד באזורי החוף המייצרים את רוב מזון הדייג העולמי. היבול הימי הכללי עומד כעת ברמה (או גבוה) מהתוצרת המקסימלית האפשרית המשוערת. חוות דגים אחדות כבר הראו סימני קריסה. נחלים הסוחבים עול כבד של קרקע מפוררת לתוך הימים, סוחבים בנוסף גם פסולת תעשייתי, עירוני, חקלאי, שבחלקה רעילה.
קרקע
אובדן פרודוקטיביות של הקרקע, שגורמת לנטישת אדמה נרחבת, הינו תוצר לוואי של נהלים נוכחיים בחקלאות וגידול חיות. מאז 1945, 11 אחוז מהשטח הצמחי של כדור הארץ נהרס –אזור שעולה על גודלן המשותף של הודו וסין – וייצור מזון לנפש הולך ופוחת באזורים רבים בעולם.
יערות
יערות הגשם הטרופיים, יחד עם יערות טרופיים ויבשים, עוברים הרס בקצב מואץ. בשיעורים הנוכחיים, סוגי יער חיוניים ייעלמו תוך מספר שנים, ורוב יערות הגשם הטרופיים ייעלמו לפני סוף המאה הבאה. יחד איתם ייעלמו גם מספר גדול של זני צמחיה וחיות.
זנים חיים
האובדן הבלתי הפיך של זנים, שעלול עד שנת 2100 להגיע לשליש מתוך כל הזנים החיים כעת, מהווה תופעה חמורה במיוחד. אנו מאבדים את הפוטנציאל הטמון בתוכם לספק תועלת רפואית ורווחים אחרים, יחד עם תרומתו של הגיוון הגנטי של צורות חיים לחוסן המערכות הביולוגיות העולמיות, וליופיו המדהים של כדור הארץ עצמו. רוב ההרס הזה הינו בלתי הפיך בקני מידה של מאות, או באופן קבוע. תהליכים אחרים מהווים איומים נוספים. רמות גוברות של גזים באטמוספרה כתוצאה מפעילויות אנושיות, כולל פחמן-דו-חמצני הנפלט משריפתם של דלק מאובנים, ומכריתת היערות, עלולות לשנות את האקלים ברמה גלובלית. ניבוי ההתחממות הגלובלית עדיין אינו וודאי-עם תוצאות הנעות בין נסבלות לחמורות ביותר- אך הסיכונים הפוטנציאליים גדולים מאד.
התערבותנו המאסיבית ברשת החיים ההדדית – יחד עם הנזק הסביבתי הנגרם על ידי כריתת יערות, אובדן זנים, ושנויי אקלים – עלולה לגרום לתוצאות שליליות נרחבות, כולל קריסתן הבלתי צפויה של מערכות ביולוגיות חיוניות, אשר הדינמיקה והאינטראקציות ביניהן מובנות לנו ברמה חלקית בלבד.
חוסר ודאות לגבי היקפן של תוצאות אלו אינו תירוץ לשאננות או עיכוב בהתמודדות עם האיום.
אוכלוסיה
כדור הארץ הינו מוגבל. יכולתו לספוג פסולת ושפכים הרסניים הינה מוגבלת. יכולתה לספק מזון ואנרגיה מוגבלת. יכולתה לכלכל מספר גובר של אנשים מוגבלת. ואנו מתקרבים מהר לגבולותיו של כדור הארץ. נהלים כלכליים נוכחים המזיקים לסביבה, הן במדינות מפותחות, והן במדינות בלתי מפותחות, אינם יכולים להמשך ללא הסיכוי לנזק בלתי הפיך למערכות גלובליות חיוניות.
לחצים על עולם הטבע, הנובעים מצמיחת אוכלוסין בלתי מבוקרת, עלולים להכניע כל מאמץ להשיג עתיד בר קיימא. אם אנו שואפים לעצור את הרס סביבתנו, עלינו להשלים עם הצורך להגבלת צמיחה זו. הערכתו של הבנק העולמי מבהירה שאוכלוסיית העולם לא תתייצב בפחות מ-24 ביליון, והאו"ם הגיע למסקנה שהמספר הסופי עלול להגיע ל-14 ביליון, כלומר, כפול שלוש ל-5.4 ביליון הנוכחי. אולם, אפילו ברגע זה, אחד מתוך חמישה חי בעוני מוחלט ללא מזון דיו, ואחד מתוך עשרה סובל מתת-תזונה.נותרו לא יותר מעשור או מספר עשורים לפני אובדן הסיכויים למנוע את האיומים העומדים לפנינו, וסיכוייו של האנושות יופחתו באופן שלא ניתן יהיה למדוד.
אזהרה
אנחנו, חתומי מטה, חברים בכירים בקהילה המדעית העולמית, מזהירים בכך את האנושות כולה במה שצפוי בעתיד. נחוץ שינוי גדול בהכוונת כדור הארץ והחיים בו, אם ברצוננו למנוע אומללות אנושית נרחבת, ולהימנע מהשחתת ביתנו הגלובלי בכוכב הזה בצורה בלתי הפיכה.
מה עלינו לעשות?
להתייחס לחמישה תחומים הקשורים בתלות הדדית:
- עלינו להשתלט בפעולות סביבתיות הרסניות במטרה לחדש ולהגן על מערכות כדור הארץ שאנו תלויים בהן. עלינו, לדוגמה, לעבור משימוש בדלק מאובנים למקורות אנרגיה פחות מזיקים ובלתי מוגבלים, כדי להפחית פליטת גז חממה וזיהום אויר ומים. יש לתת עדיפות לפיתוח מקורות אנרגיה המתואמים לצרכי העולם השלישי- קטן-היקף ויחסית קל ליישם. עלינו לעצור כריתת יערות, נזק לקרקע חקלאית, ואובדן זני צמחיה וחיות יבשתיים וימיים.
- עלינו לנהל משאבים, החיוניים לרווחה אנושית, בצורה יעילה יותר. עלינו להקנות סדר עדיפות גבוה לשימוש יעיל של אנרגיה, מים, וחומרים אחרים, כולל הרחבת השימור והמחזור.
- עלינו לייצב את האוכלוסייה, דבר שאפשרי רק עם כל האומות מכירות בזה שנדרשים תנאים חברתיים וכלכליים משופרים, ואימוץ תכנון משפחתי יעיל מרצון.
- עלינו להפחית, ובסופו של דבר לסלק, את העוני.
- עלינו לאפשר שוויון מיני, ולהבטיח שליטת נשים בהחלטותיהן בעניין רבייה.
מדינות מפותחות חייבות לפעול עכשיו
המדינות המפותחות מהוות את המזהמים הגדולים ביותר בעולם היום. עליהן להפחית את צריכת היתר בצורה ניכרת, כך נצליח להפחית את הלחצים על המשאבים והסביבה הגלובלית. המדינות המפותחות מחויבות לספק סיוע ותמיכה למדינות הלא מפותחות, כי רק לתושבי המדינות המפותחות המשאבים הפיננסיים והמיומנות הטכנית.
מימוש הכרה זו אינה אלטרואיזם, אלא אינטרס עצמי מואר: בין אם מתועשת או אם לאו, יש לנו רק סירת הצלה אחת. אף אומה אינה יכולה להימלט מפגיעה כאשר מדובר בנזק למערכות ביולוגיות גלובליות. אף אומה לא יכולה להימלט ממאבקים על משאבים ההולכים ופוחתים בצורה מוגברת. בנוסף, חוסר יציבות סביבתית וכלכלית יגרום לנדידות המוניות עם תוצאות שלא ניתן לחשב, למדינות מפותחות ובלתי מפותחות כאחד.
מדינות מתפתחות חייבות להכיר בעובדה שנזק סביבתי הינו אחד האיומים החמורים העומדים נגדם, וניסיונות להכחיש, ללא בקרת האוכלוסייה המקומית, בסופו של דבר יביא להכרעתם. הסכנה הגדולה ביותר הינה להילכד בספירלות של התדרדרות סביבתית, עוני ותסיסה, המובילים לקריסה חברתית, כלכלית וסביבתית.
הצלחה בניסיון גלובלי זה תדרוש הפחתה משמעותית באלימות ומלחמה. משאבים שכעת מופנים להכנה וביצוע מלחמה – המסתכם ביותר מטריליון דולר בשנה – יהיו נחוצים ביותר בביצוע המטלות החדשות, ושיופנו לאתגרים חדשים.
דרושים ערכים חדשים, גישה חדשה לאחריותנו כלפי הטיפול בעצמנו ובכדור הארץ. עלינו להכיר ביכולתה המוגבלת של כדור הארץ לספק את צרכינו. עלינו להכיר בשבריריות שלו. עלינו לדאוג שיותר לא ייהרס. ערך זה חייב להניע תנועה גדולה, ולשכנע מנהיגים, ממשלות ואנשים מהססים לבצע את השינויים הדרושים.
המדענים המעבירים אזהרה זו מקווים שהמסר שלנו יגיע וישפיע על אנשים באשר הם. אנו זקוקים לעזרתם של ההמון.
- אנו זקוקים לעזרתם של קהילת המדענים הגלובלית: טבעי, חברתי, כלכלי, ופוליטי.
- אנו זקוקים לסיוע של מנהיגי עסקים ותעשייה.
- אנו זקוקים לסיוע של מנהיגים דתיים עולמיים.
- אנו זקוקים לסיוע של אנשי העולם.
אנו קוראים בזה לכולם להצטרף למשימה.
אזהרת המדענים העולמיים לאנושות נכתבה והובלה על ידי הארי קנדל המנוח, יושב ראש לשעבר של ועד המנהל של UCS (איגוד מדענים דואגים).